ראש הממשלה הקודם, ג'ון מייג'ור העביר את תפוח האדמה הלוהט, משק ממותן עם חוב לאומי תופח לשמיים, לראש הממשלה הנבחר, דיויד קמרון, ובשבוע האחרון דיווחה הממשלה הבריטית החדשה על התמודדות אמיתית עם הצרה הפיסקלית.

האוצר הבריטי פרסם את עיקרי התוכנית הפיסקלית שמטרתה היא צמצום של כ-30 מיליארד לירות שטרלינג עד 2015-2014. התוכנית לא מכילה רק צעדי צמצום, אלא גם מהלכים תומכי צמיחה כגון הפחתת מס לחברות. לפי התוכנית, את עיקר הנטל יישאו על כתפיהם האזרחים הבריטים אשר יצטרכו לשאת עלייה של המע"מ ב-2.5% וגזירות נוספות של צמצום ברמת הרווחה.

להלן, עיקרי התוכנית כפי שפורסמה על ידי האוצר הבריטי.

•     המע"מ יעלה ב-2.5% מרמה של 17.5% לרמה של 20%. המע"מ על מוצרי מזון, בגדי ילדים וספרים יישאר ברמה אפסית.

•     העלאת שיעור מס רווחי הון מרמה של 18% לרמה של 28%.

•     המס והפנסיה יהיו מתואמים למדד המחירים לצרכן (CPI) ולא עם מדד המחירים הקמעונאי (RPI), אשר עולה בקצב מהיר יותר.

•     קצבאות הילדים יוקפאו לשלוש שנים.

•     תחול הקפאה של שנתיים בתשלום למגזר הציבורי.

•     יוקפאו תשלומי העברה לעיריות המקומיות בשנת 2011.

•     יופחת שיעור מס חברות, מרמה של 28% לכדי 24%.

•     תופעל תכנית ממשלתית לעידוד תעסוקת עובדים במגזר הפרטי ע"י צמצום בהוצאות הביטוח. מנגד,  תינתן עזרה במתן אשראי לחברות קטנות אשר מתקשות לגייס אשראי בהיקף של 700 מיליארד פאונד.

•     יבוצעו מהלכים נגד הבונוסים השמנים שמחלקים הבנקים, ויוטלו מיסים לפי הסיכונים שהבנק לוקח החל 2011.

חשוב לציין, כי תוכנית זו היא ראשונית בלבד וכי האוצר האנגלי צפוי להציג לקראת סוף השנה תיאור מלא את התוכנית הכלכלית. 

כבר בראשית המיליניום, עמדה ההנהגה הסינית בפני לחץ בלתי פוסק של ההנהגה האמריקאית לבצע ייסוף של היואן. הסיבה המרכזית ללחץ היה בגידול המתמשך בעודף היצוא של סין. בתרשים משמאל, ניתן לראות כי עד בשנת 2009 נרשמה עלייה בעודף היצוא של סין לארה"ב, עד אשר הגיע לרמה המתקרבת ל-30 מיליארד דולר מדי חודש. מאז פרוץ המשבר בשלהי2008 התייצב עודף היצוא על כ-20 מיליארד דולר.

אם ההנהגה הסינית הייתה פועלת באופן ליברלי, אזי עודף היצוא היה מביא לכדי ייסוף המטבע, כנגד מטבעות הסחר. העובדה, שסין שימרה שער חליפין קבוע של 8.2765 יואנים לדולר ארה"ב, באמצעות רכישת כל כמות של דולרים הנציחה את יתרון הסחר לסין.

סין, לא עשתה זאת ללא סיבה. הכלכלה הסינית עוברת בעשור האחרון תהליך משמעותי שבו, ממדינה חקלאית היא הופכת להיות תעשייתית, תוך עלייה מהירה ברמת החיים של האזרחים השייכים לסקטור התעשייתי.

בשל העובדה, כי זו מונהגת על ידי שלטון קומוניסטי, השלטון מעוניין לספק לכל אזרחיה תנאים זהים. כלומר, לספק לעוסקים בחקלאות תשתית למעבר לענפי התעשייה. לצערה של סין, כל עוד קצב הצמיחה הוא נמוך מ-9% (ראו תרשים) אין יצירת מקומות עבודה.

על כן, קיבוע היואן אשר תמך בצמיחה, הלכה למעשה, קידם גם את מטרותיה של ההנהגה הסינית.

תוצר לוואי של ניהול מדיניות זו היה צבירת עתק של יתרות מט"ח. וכך, במקום שההנהגה הסינית תשקיע את עודף היצוא במשק, היא העדיפה לעשות זאת במשק האמריקאי, לספק לצרכן האמריקאי הלוואות בתנאים טובים, בכדי שיוכל להמשיך ולרכוש את המוצרים המיוצרים בסין.

את התוצאות של זרמים אלו נשאיר לאירוע אחר...

ב-21.7.2005 הצליחו מאמציהם של האמריקאיים לשאת פרי. הסינים, ראשית ביצעו ייסוף נקודתי של היואן ולאחר מכן החלו לחזק אותו בצורה הדרגתית.

בכדי להכניס את הדברים למסגרת, נציין כי ביום שינוי משטר המט"ח (21.7) הם ייספו את היואן ב-(תחזיקו חזק...)        2% בלבד. בשנה שחלפה, לאחר שינוי המשטר, (לאחר המהלך של שני האחוזים) יוסף היואן ב-1.7% נוספים.

לא בדיוק סיפור של הצלחה בעיניים אמריקאיות...לראיה, עודף היצוא המשיך להתרחב.

ב-10.7.2006 הושבע שר אוצר חדש בארה"ב, יוצא Goldman Sachs, הנרי פאולסון (החליף את ג'ון סנו שנקט בגישה יותר קשה כלפי הסינים). הוא לקח על עצמו משימה, כמעט בלתי אפשרית לדבר לליבם של הסינים, לשכנעם לייסף את היואן בצורה יותר משמעותית.

פאולסון היה טס לביג'ין, אחת למספר חודשים. בדיעבד, זה די הצליח לו, קצב ייסוף היואן גבר. וכך, בתקופה שבין יולי 2006 ועד יולי 2008 יוסף היואן ב-14.3%, או 7.4% במונחים שנתיים.

החל באוגוסט 2008, לאחר פשיטת הרגל Bear Stearns (והצלתו בכוח) ולפני קריסת Lehman, הסינים, שראו שעודף הסחר נפגע והכלכלה העולמית נכנסת למיתון, לחצו שוב על הבלמים, תוך שהלכה למעשה הם מחזירים את קיבוע היואן ברמה בו הוא היה באותם ימים, 6.827 יואנים לדולר ארה"ב.. גם מאמצי השכנוע של פאולסון, שעזב את המשרד ב-20.1.2009, כבר לא עזרו.

בסוף השבוע שעבר ובראשית השבוע, קיבלו השווקים הפיננסים במחיאות כפיים את הדיווח כי הסינית מתכוונים לתת ליואן להתחזק כנגד הדולר.

האם ניתן לצפות לכך שהסינים יחזקו את המטבע שלהם בעשרות אחוזים במהלך של ימים או שבועות? ממש לא.

לפי צורת ניהול המטבע בעבר וגם לפי השבוע האחרון שבו היואן כבר מנוהל במשטר החדש, אין ספק כי יש כאן הרבה מהומה על לא מאומה. בשבוע שחלף ייוסף היואן כנגד הדולר האמריקאי ב-0.5%. שיעור זה כולל גם את הייסוף החד-פעמי של 0.43% ביום שינוי השיטה.

אין לנו ספק כי, מידת השינוי בשערו של היואן כנגד הדולר ומטבעות אחרים, תתפתח לפי האינטרסים הצרים של סין.

כלומר, אם הכלכלה הסינית תצמח בקצב גבוה מאוד, תוך עלייה חדה באינפלציה קצב ייסוף היואן יתחזק. לעומת זאת, אם הכלכלה תתקרר, ניתן יהיה לצפות לכדי בלימה של התהליך.

השנים האחרונות מלמדות שההנהגה הסינית פועלת בעצלתיים. לא אצה לה הדרך בשום נושא, והם לא פועלים בבהילות בשום אירוע. לכן, ניתן להניח כי גם הפעם, הדברים ייקרו באותו האופן.

הסקירה מופיעה באתר מיטב החדש  www.meitav.co.il

סמך זה הוכן על-ידי מיטב בית השקעות בע"מ ו/או על-ידי אחת או יותר מהחברות שבשליטתה. מסמך זה אינו מהווה תחליף לייעוץ אישי המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם, ועל כל אדם להתייעץ עם יועץ ו/או משווק השקעות בכל הנוגע לביצוע פעולה במוצרים פיננסיים ועם יועץ פנסיוני ו/או סוכן שיווק פנסיוני בכל הנוגע להצטרפות או עזיבת מוצרים פנסיוניים. כמו כן, מסמך זה אינו מהווה הצעה או המלצה לרכישת או מכירת מוצר פיננסי, לרבות קרן השתלמות, אופציות, יחידות השתתפות בקרן נאמנות או כל נייר ערך או מוצר פיננסי אחר, ואינו מהווה הצעה להצטרפות או עזיבת מוצר פנסיוני, לרבות קופת גמל, קרן השתלמות, קרן פנסיה או תכנית ביטוח. רכישת מוצר פיננסי בגינו נדרש פרסום תשקיף ודיווחים מיידיים, לרבות יחידות בקרנות נאמנות, תעשה על פי התשקיף והדיווחים המיידיים שבתוקף. כמו כן, מיטב בית השקעות בע"מ, וכן חברות שבשליטתה עוסקות, בין היתר, בניהול תיקי לקוחות, ניהול קרנות נאמנות, ניהול קופות גמל, ניהול קרנות השתלמות, ניהול קרנות פנסיה וחיתום, ועשוי להיות למי מהן עניין אישי במסמך זה, לרבות החזקה ו/או ביצוע עסקה עבור עצמן ו/או עבור אחרים בניירות ערך ו/או במוצרים פיננסיים אחרים הנזכרים במסמך זה. האמור במסמך זה נאסף ו/או מתבסס על מידע ממקורות שונים ולא בוצעה על-ידי מיטב בית השקעות ו/או כל חברה שבשליטתה בדיקה עצמאית של המידע האמור. האמור במסמך זה כולל הערכות, אומדנים ו/או תחזיות.